Christian Marclay’s video installation The Clock as a training model for Artificial Intelligence

The Clock, Christian Marclay’s video installation, mixes thousands of cinematic scenes that present time through clocks (and watches) and events in movies around the concept of time, creating a 24-hour montage from them. Marclay’s video creation functions as a huge “clock” synchronized with local time at the geographical point where it is on display. The installation creates tension between cinematic and real-time, enhances the viewing experience and challenges the boundaries of the exhibit. Christian Marclay collected different behaviors and moments around the dimension of time in cinema. Marclay’s installation crosses all types of cinema and looks at many periods in cinema. …

Open Borders

When I touch the land, I feel the softness. When I watch the landscape, I feel emptiness. When the rain touches the land, it becomes tough, and behave salinity, floods create and modify my endless landscape. The landscape feels open, but something stopped my footsteps. (Loess is silt sediment, which formed by the accumulation of wind-blown dust.) This series taken on the last six years when I drove along the Israel-Jordan border were the farming communities, and the silence of the picturesque landscapes fascinate me – on the one hand, softness and quiet on the other hand stiff. This route …

THE PREPARATIONS – The memorial day

The memorial day for the fallen soldiers of Israel and victims of terrorism is a ritual, held each year in the same format without gaps, but the number of fallen is changing. The ceremony is an endpoint and a starting point in a cycle of friction, violence, struggle and fighting. As if the ritual had come to keep this circle of loss and to justify that this cycle should be going on. Here in this work, the images focus on preparations for the ceremony. Nothing is quite standing still. The soldiers are dressed in unrepresentative uniforms. They practice their steps …

בין מכוניות אוטונומיות, פילם ומה שביניהם

ככול שפעולות יום יומיות יהפכו להיות יותר ויותר אוטונומיות ללא התערבות יד אדם, כאשר המכונה יותר ויותר תשפיע על התוצאות, כך ייווצרו יותר ויותר איים תרבותיים של אנשים המחפשים לשלב התנהגות נוסטלגית. התנהגות נוסטלגיית היא הכמיהה לביצוע פעולות או תפיסות שהיו נהוגות בעבר. לדוגמה, אנשים מדור ה Y, שמעצבים ותופרים לעצמם חלק מהבגדים (לאו דווקא מעצבים במקצועם). אותם אנשים מבקשים לשלוט על התוצאות בעצמם, ולהיות חלק אקטיבי מהתהליך היצירתי התורם להתעצמות בחוויה והנאה שאינה רגעית. הנאה הבאה כתוצאה מתהליך ארוך ומורכב (לא מסובך) היא חוויה שמלווה אותנו לאורך זמן רב יותר. האירוני הוא שחלק מאנשים המשלבים התנהגות נוסטלגיית בחייהם, לעיתים …

בית הכנסת בקדיטא

  הכניסה לבית הכנסת תתקשרו מייד גג בית הכנסת עזרת הנשים בבית הכנסת ספרים החוצצים בין עזרת הגברים לעזרת הנשים בודד? תתבודד  

Monopol street view

מונופול הוא משחק לוח שמטרתו השגת שליטה על שטחי נדל״ן, תוך כדי קניה ומכירת נכסים. המנצח הוא השחקן העשיר ביותר שצבר את ההון הגדול ביותר.י הערים והרחובות במשחק מצויינים על ידי מחיר התואם את שווי הנדל״ן במקום. השחקנים קונים ומוכרים נכסים ללא כל הכרות עם המקום הפיזי. המשחק אינו נותן כל מידע בין אם חזותי או טקסטואלי אודות המקום. כל שחקן רואה אל מול עיניו את הערך הכספי של הרחוב והעיר וכיצד אותו מקום יעזור לו להתעשר מהר יותר. המטרה היא התעשרות גרדה.י כחלק מתהליך היצירה יצרתי תהליך מחקרי המתחקה אחר אותן ערים ורחובות מן המשחק בניסיון ליצור חיפוש ווירטואלי היהווה האנשה של המשחק – תהליך יומיניטיזאציה (הפיכת המשחק …

עליית הנוער

עליית הנוער ביקשתי לקנות רגשות של שכול. הלכתי לקבר הכי טרי בחלקה. מאחורי אפילו בונים אנדרטה חדשה. משהוא בהווה היה ריק מתוכן הסמלים היו רק סמלים והשכול הפך לעצב. את בית העלמין עוטפים שלושה רחובות. עליית הנוער, אבני זיכרון ודרך השלום. אילו היו אלו שכבות גאולוגיות, ההינו עדיין בתקופת ׳אבני זיכרון׳. אם שכולה ביקשה כסא מחייל, החייל מסר לה וברך אותה לשלום – ״תהני״ ״איך אפשר להנות ביום כזה״ ענתה האם והמשיכה לדרכה שבידה כסא הפלסטיק. עזבתי את המקום הזה וחציתי את הכביש, עברתי לדור תש״ח. מעט מבקרים פשטו על המקום. היא היתה בת שבע חודשים שאיבדה את אמא. מבוגרים, …

לבן

 לבן / איתי לוין ראיתי את האיש עם השיער הלבן. היה שם שדה חיטה לאחר שנקצרה, נאמר כי תצמח שוב. סרט ישן עם צבע מרצד, תקשורת של גוף, שפתיים ושפה. לא אראה עוד. היום. היום, היא ציפור ממוכנת. ציוץ ממוכן, ספק אדם ספק מכונה. אפילו הצללית אינה נושמת. משוחח עם חברים השוכבים בתוך ענן של חשמל. האיש עם השיער הלבן המשיך ללכת בשדה, הלך עד שנעלם באופק. ועימו בלעה אדמת קיץ יבשה וחמה את כל חלומותיו, עשר שנים הפכו לחמישים. ניגנתי שוב ושוב את השיר העצוב, כמו מי שמנסה לפצוע את עצמו. ניגנתי שוב ושוב, מבקש להרגיש כאב, דמעה. מידי …