השעון מיצב הווידאו של כריסטיאן מרקליי, שוזר אלפי סצנות קולנועיות אשר מציגות זמן באמצעות שעונים
והתרחשיות קולנויות סביב המונח זמן. מהן הוא יצר מונטאז בן 24 שעות. יצירת הווידיו של מרקליי
מתפקדת ״כשעון״ ענק המסונכרן עם הזמן המקומי בנקודה הגאוגרפית בה הוא מוצג. היצירה מייצרת מתח
בין הזמן הקולנועי לבין הזמן הממשי, מעצימה את חווית הצפייה ומאתגרת את גבולות התצוגה.
כריסטיאן מרקליי אסף התנהגויות וסיטואציות שונות הסובבות סביב מימד הזמן בקולנוע. המיצב של מרקליי
חוצה את כל הסוגות הקולנועיות וחולש על תקופות רבות בקולנוע. מימד הזמן בעבודתו של מרקליי מציג
בנוסף; התפתחויות טכנולוגיות ועיצוביות של השעון על רצף הזמן הקולנועי התואם את ההווה של אותה
תקופה בא נוצרה אותה יצירה קולנועית. סביב הזמן בעבודתו של מרקליי ניתן לצפות במבנים התנהגותיים
שונים סביב המושג זמן. שפת הגוף, הדיאלוג והמונולוג של השחקנים מעבירים תחושות שונות סביב
המושג זמן. חלק מן אותן התנהגיות מתייחסות לשממון יום יומיומי, אחרות מטרידות ומלחיצות. השעון מציג
מאות קטעים של שפת גוף הקשורה לזמן, תשוקה, לחץ, פחד, מסתורין וכד׳. האינטראקציות הקולנועיות
מייצגות התנהגויות שונות כלפי אותה טמה. לא מדובר כאן רק באינטראקציה הוורבאלית סביב הזמן אלה
גם בשפת הגוף סביב המונח – זמן.
כיצד זה קשור למודל בינה מלאכותית?
מרקליי יצר מסד נתונים קולנועי סביב עולם הזמן. אותו מסד נתונים כולל אלפי התנהגיות אנושיות
(קולנועיות) סביב המונח זמן, אותן ניתן להזין לתוך מודל שכל תפקידו לזהות וליצור התנהגות אנושית סביב
המונח זמן. ניתן לשכפל מודל הזה לחוויות והתנהגויות קולנועיות אחרות סביב אירועים אחרים. אותן
התנהגויות קולנועיות יכולות להוסיף רובד אנושי לצורך אינטראקצית אדם – מחשב. אותו מודל יכול לשמש
לזיהוי והבנה של המרחב האנושי על ידי אותן אינטראקציות קולנועיות או לחקותן בכדי להוסיף רובד אנושי
לתוכנה.
אחד האתגרים הגדולים ביצירת מודל בינה המלאכותית הוא הצורך בכמות גדולה של מידע, קיטלוג
ואינדוקס המידע לפי תחומים או קטגוריות שונות ו״אימון״ המידע בכדי ליצור מודל בו ניתן להשתמש עבור
תהליכים או אינטראקציות עתידיות. העולם הקולנועי עונה על כל אותם צרכים ומודל השעון של Marclay
כפי שאני מכנה אותו, יכול להוות פלטפורמה לקוד פתוח בכדי ליצור אינטראקציות אנושיות על ידי המכונה
או לצורך זיהוי התנהגויות אנושיות תוך כדי למידה מהעולם הקולנועי. אותו מודל יכול לשמש אפליקציות
שונות המצריכות אינטראקצית אדם מחשב, כגון: הזמנת ארוחת לחדר במלון או קבלת עזרה ותמיכה
בנושאים מגוונים. לשם כך מודל השעון יכול להיות מוזן ממאות אינטראקציות קולנועיות סביב אותו הנושא
ומכך יגזור תובנות מלאכותיות סביב אותה סיטואציה.
המידע הקולנועי כבר מאונדקס הייטב וכולל בתוכו מסד נתונים רחב מאד עבור אינטראקציות אנושיות
רבות, כאילו השזורות ברובד המציאותי והבדיוני. כמו כן הוא כולל בתוכו תרבויות שונות ושפות שונות מהן
ניתן לגזור מודלים היודעים להבדיל בין נורמות הקשורות למיקום ותרבות ספציפים. ובכך לכלול מחוות
תלויות תרבות ולהימנע מתגובות או התנהגויות המוקצות בתרבות זו או אחרת. כמובן שהעולם הקולנועי
יכול ליצור מודל התנהגותי מוטה כי בבסיסו הוא ברובו אינו ראליסטי. לדוגמה אם המידע אשר יוזן המודל
יהיה ברובו מסצנות קולנועית אלימות אזי המודל ידע לחקות ולזהות בעיקר התנהגויות אלימות.
ישנן חברות מסחריות רבות אשר כבר קטלגו את העולם הקולנועי כך שהדבר דומה מאד כאילו היינו
מקטלגים מאות אלפי התנהגויות שונות מהעולם הממשי. אותן חברות המשתמשות בבינה מלאכותית בכדי
להבין את ההקשר הקולנועי, את ההתרחשות והנעשה בפריים בצורה אוטומטית. ניתן להשתמש במידע זה
עבור מודל השעון. כמובן שיש להבדיל כאן בין סוגות שונות בכדי לא ליצור מודל מעוות, אך ישנן מספיק
סוגות קולנועיות היכולות להטיל אור על העולם החוץ קולנועי. תמיד ניתן ליצור מודלים שיחקו עולמות שונים
בכדי ליצור חוויה השונה מזו הנורמטיבית על ידי בחינת אותן אינטראקציות בסוגות קולנועיות שונות כגון
סרטי פעולה, מדע בדיוני או מותחנים פסיכולוגיים. ועל ידי כך לאפשר תגובות שונות של המערכת, היכולה
להיות לעיתים הומוריסטית, מסתורית או מטרידה.
המובא כאן הוא בגדר מבוא כללי למודל השעון, הייתי שמח במידה והרעיון מעניין את אלו העוסקים בבינה
מלאכותית לקחת את הרעיון ולפתח ביחד לממשק המבוסס על למידה מהעולם הקולנועי. יתכן וניתן לבנות
מכך אינטראקציות בוטיות אנושיות ובידוריות המבוססות על סוגות קולנועיות שונות שיצרו קשר הומוריסטי
בין המכונה למשתמש, או לנסות ולקחת את המודל הזה ולחברו לעולמות שאינם בידוריים כגון קבלת
שירות, מענה בנושאים פיננסיים ועוד.