רמת גן – דרך אבא היהלל, דרך ז׳בוטינסקי ורחוב ביאליק
ירושלים – רחוב בן-יהודה, שדרות יפו ורחוב קינג ג׳ורג
נתניה – שדרות בנימין, רחוב הרצל ושדרות ויצמן
באר שבע – דרך המשחררים, דרך אילת ושדרות שזר
טבריה – רחוב הגליל, רחוב הירדן ורחוב העצמאות
תל אביב – רחוב דיזינגוף ורחוב אלנבי
אילת – שדרות התמרים ושדרות אילות
Monopol street view
מונופול הוא משחק לוח שמטרתו השגת שליטה על שטחי נדל״ן, תוך כדי קניה ומכירת נכסים. המנצח הוא השחקן העשיר ביותר שצבר את ההון הגדול ביותר.
הערים והרחובות במשחק מצויינים על ידי מחיר התואם את שווי הנדל״ן במקום. השחקנים קונים ומוכרים נכסים ללא כל הכרות עם המקום הפיזי. המשחק אינו נותן כל מידע בין אם חזותי או טקסטואלי אודות המקום. כל שחקן רואה אל מול עיניו את הערך הכספי של הרחוב והעיר וכיצד אותו מקום יעזור לו להתעשר מהר יותר. המטרה היא התעשרות גרדה.
כחלק מתהליך היצירה יצרתי תהליך מחקרי המתחקה אחר אותן ערים ורחובות מן המשחק בניסיון ליצור חיפוש ווירטואלי היהווה האנשה של המשחק – תהליך יומיניטיזאציה (הפיכת המשחק והדימויים לאנושיים). סיירתי ברחובות המצוינים במשחק בניסיון לאתר אנשים המתקשרים באופן ישיר עם המצלמה. ניסיתי להעביר מימד חזותי למקום ולאנשים החיים בו אך באותה עת רציתי לשמר את הדרך המרוחקת והמנוכרת שיוצר המשחק. התהליך שביצעתי אינו שונה במהותו מאותם רחובות המופיעים המשחק כשמות נטולי כל ציביון אנושי. תוך כוונה להעמיק את הסטריאוטיפ על המקום על ידי האנשים שלכדתי שהם עצמם סטריאוטיפים. מעבר לכך הניכור מתחזק כאשר תג המחיר של הרחוב עבר להיות תג המחיר של האדם המציין את הרחוב. דבר הנותן משקל כספי לכל אדם ואדם בחברה, מי שווה יותר ומי שווה פחות. תהליך היצירה הווה עבורי שדה ניסוי לערכים גזעניים וחוסר שיוויון חברתי, תהליכים המהווים חלק מן החברה.
