לבן

 לבן / איתי לוין ראיתי את האיש עם השיער הלבן. היה שם שדה חיטה לאחר שנקצרה, נאמר כי תצמח שוב. סרט ישן עם צבע מרצד, תקשורת של גוף, שפתיים ושפה. לא אראה עוד. היום. היום, היא ציפור ממוכנת. ציוץ ממוכן, ספק אדם ספק מכונה. אפילו הצללית אינה נושמת. משוחח עם חברים השוכבים בתוך ענן של חשמל. האיש עם השיער הלבן המשיך ללכת בשדה, הלך עד שנעלם באופק. ועימו בלעה אדמת קיץ יבשה וחמה את כל חלומותיו, עשר שנים הפכו לחמישים. ניגנתי שוב ושוב את השיר העצוב, כמו מי שמנסה לפצוע את עצמו. ניגנתי שוב ושוב, מבקש להרגיש כאב, דמעה. מידי …

Israeli Species of Spaces – Architectural Absurdity

  Note: The following text is not a self-defence guidance manual or an instruction manual on how to build a protective space against conventional or non-conventional warfare attacks. These lines are only intended as discussion material and to demonstrate the architectural absurdity in which we live in Israel. When I read Georges Perec’s book, Species of Spaces and Other Pieces, I was aware of a few missing spaces for the Israeli reader. Or from another perspective, what other spaces would have been added to Perec’s book, if it were written by an Israeli. Perec gives a very interesting presentation of …

מרחב המרחבים הישראלי

הערה: השורות הבאות אינן מהוות מסמך המנחה או מסביר כיצד יש להתגונן או לבנות מרחב להתגוננות בפני ארוע קונבנציונאלי או כזה שאינו קונבנציונאלי. שורות אלו באות אך ורק לשם פולמוס והצגת האבסורד אדריכלי בו אנו חיים בארץ. לאחר קריאתי של הספר חלל וכו׳ – מרחב מרחבים של ז’ורז’ פֶּרֶק חסרו לי כמה מרחבים לקורא הישראלי. או בגישה אחרת, אילו מרחבים היו נוספים לספרו של פֶּרֶק במידה והיה נכתב של ידי ישראלי. פֶּרֶק מציג בעניין רב את המרחבים הבאים: הדף, המיטה, החדר, הדירה, חלל חסר שימוש, מדרגות, בניין, רחוב, שכונה, עיר, מחוץ לעיר, הכפר, ארץ, עולם, חלל וכו’ – סילחו לי אם לא הזכרתי את …